ביטקוין והמהפכה

ביטקוין מרגש בהמון מובנים – הוא מהפכה בתחום שמניע את העולם, הוא יצירת מופת טכנולוגית, הוא חופשי, פתוח, הוא של כולם ולא של אף אחד, הוא פותר עשרות בעיות קטנות ואמיתיות כאן ועכשיו, אבל הוא הולך בגדולות ופניו לעתיד.

כמי שאחזה בו בהלת הביטקוין, אני חופר תחת כל עץ רענן למי שרק מוכן לשמוע על בשורת המטבע הדיגיטלי החדש ועם הזמן משפר את נאום המעלית שלי. יש לי נאום כזה לגיקים, אחד אחר ליזמים טכנולוגים ועוד כמה – למשקיעי שוק ההון, לחובבי סמים, לבעלי עסקים, ללוחמי הרשת החופשית, לאנשי אבטחת מידע ולעובדים זרים שרוצים לשלוח כסף הביתה. מי שיעקוב אחרי הפוסטים הבאים יזכה לשמוע את כולם – אבל הפוסט הזה יוקדש לנאום שאשמיע אם ייתקעו איתי במעלית מהפכנים.

בפוסטים הבאים עוד נדבר על איך בדיוק זה עובד, על יפני מסתורי שהמציא ונעלם, על היסטוריה קצרה רצופת נסיקות והתרסקויות ועל רשת מרתקת של שירותים ופרוייקטים שקמים מידי יום בביטקוינספרה. החומר בעברית די דל. במוסף הארץ התפרסם המאמר הקצר הזה במסגרת פרוייקט "דברים שיעשו את 2012". לקוראי האנגלית אני ממליץ בחום לצאת לסיור של שעה בהדרכתו של דוקטור גוגל. והנה סרטון הכרות קצר, לחצו cc לתרגום עברי:

ביטקוין (bitcoin) הוא מטבע דיגיטלי קריפטוגרפי פתוח ומבוזר. מטבע – כי הוא מייצג ערך וניתן להעברה, דיגיטלי – כי הוא נשמר בביטים, מנוהל ע"י מחשבים ונסחר על גבי הרשת, קריפטוגרפי – כי הוא נעזר באלגוריתמים של הצפנה, פתוח – כי קוד המקור פתוח והכל מתנהל בשקיפות מלאה, ומבוזר  – כיוון שאין בו מרכז אחד ואין לו בעל בית. החידוש של ביטקוין טמון בביזור וממנו זורחת ההבטחה. מטבע דיגיטלי זה לא דבר חדש. למעשה רובו המכריע של הכסף בעולם כבר מזמן דיגיטלי: יתרת חשבון הבנק היא מספר בבסיס נתונים, כרטיסי אשראי מעבירים רק ביטים,  ושרותים כמו Paypal מאפשרים שליחת כסף בלחיצת עכבר. מה כן חדש? בביטקוין אין בנק, אין חברת אשראי ואין Paypal. הביטקוין עובר ממני אליך בלי מתווכים וללא שותפים, באמצעות הטכנולוגיה בעלת השם העברי החמוד עמית לעמית (P2P) המוכרת לנו מעולם שיתוף הקבצים. אבל הביטקוין לא נפטר רק מהמתווכים, הוא צועד צעד נוסף ומוציא מהמשוואה גם את מדפיסי ויצרני הכסף עצמם – המדינה והבנקים המרכזיים.

ביטקוינים נוצרים בתהליך שנקרא כרייה (mining) בו מתקיימת מעין הגרלה בין מחשבים שמקצים כח חישוב לרשת. כדי לעשות הסבה מקצועית לכורה כל מה שצריך זה להריץ תוכנה מתאימה. למרות שאין חברה שמנהלת את רשת הביטקוין, כח החישוב שלה הוא הגדול בעולם, גדול פי אלף ממחשב העל המהיר בעולם. כרגע (2012) נוצרים 50 ביטקויינים כל עשר דקות, יותר משמונה מליון כבר קיימים ושני מליון וחצי נוספים ייכרו עד סוף השנה. אבל ביטקויינים לא יתרבו לעד – כל ארבע שנים קטן הקצב בחמישים אחוז, וכמות המטבעות לעולם לא תעלה על 21 מליון. זאת לא בעיה טכנית, כי כל ביטקוין אפשר לחלק למאה מיליון חלקים, אבל האספקה המוגבלת הופכת את ביטקוין למטבע דיפלציוני והיא מאפיין חשוב ומעניין שאני מקווה לדבר עליו בפוסט נפרד.

כדי לסחור בביטקוין מורידים תוכנת ארנק ולוחצים על כפתור כדי לייצר חשבון. חשבון הוא לא יותר מצירוף של מספרים ואותיות שנראה, לדוגמא, ככה – CBeuSC2kgM535SmYMrFLWV6jC5dFxMWax1 ואליו מוצמדת סיסמא באמצעותה ניתן להעביר הלאה מטבעות לחשבון אחר. בעל החשבון הוא בעל הסיסמא, אבדה הסיסמא – הלך הכסף. בטרמינולוגיית ההצפנה נקרא מספר החשבון מפתח ציבורי והסיסמא מפתח פרטי. את החשבון מוסרים למי שרוצה להעביר אליו כסף ובסיסמא משתמשים כדי להעביר מטבעות לחשבונות אחרים. יצירת חשבון לא כרוכה בהרשמה או הזדהות, ומספר החשבונות אינו מוגבל. כל היסטוריית הטרנזאקציות בין החשבונות, מהיום בו נולד ביטקוין, נשמרת על אלפי המחשבים השותפים ברשת והיא מידע ציבורי פתוח. אבל הקשר בין החשבונות לבין זהות בעליהם תלוי רק באחרונים, בדומה לכתובת דוא"ל. עובדה זו מעניקה לביטקוין מאפיין חשוב נוסף – לראשונה בהיסטוריה ניתן לשלם ולקבל תשלום ברשת באנונימיות מוחלטת.

בזמן כתיבת שורות אלה תמורת ביטקוין אחד תקבלו שישה דולרים, מה שאומר שכלכלת הביטקוין כולה שווה כחמישים מיליון דולר. אבל המספר כבר היה גבוה יותר וגם נמוך בהרבה. איפה תקבלו? באחד מעשרות אתרי ההחלפה והמסחר בהם נקבע שערו עפ"י ביקוש והיצע. בגדול בניהם, Mt.Gox, שפועל מטוקיו, מתנהל מסחר בנפח של כעשרים מליון דולר בחודש. ויש אפילו חלפן ישראלי.

אבל הביטקוין לא נמדד (רק) בשער שלו מול מטבעות אחרים. מאות, אולי אלפי עסקים כבר מוכרים מוצרים ומספקים שירותים תמורת ביטקוין. הם נהנים מיתרונות כמו עמלות זניחות, ביטחון מלא בכיבוד עסקאות, אפשרות לשמירת פרטיות שלהם ושל לקוחותיהם, יכולת לקבל תשלומים זעירים (micro payments) ועוד. הם מתרבים במהירות מסחררת ויוצרים כלכלת ביטקוין עצמאית. מי שמרויח בביטקוין ומשלם רק בביטקוין לא צריך להיות מוטרד משערו מול הדולר. הדרך לשם עוד ארוכה, אבל היא הולכת להיות מהנה.

 כשאני צריך להסביר ביטקוין בשתי מילים אני קורא לו המזומן של הרשת. כמו מזומן, אפשר להחזיק אותו בעצמנו, לשלם איתו ללא מתווכים וללא עמלות ואם רוצים, באנונימיות. כמזומן של הרשת הוא כמובן נהנה גם מיתורונות העולם הדיגיטלי – קל להעברה, לא תופס הרבה מקום, ניתן לחלק אותו לחלקים זעירים, אפשר לגבות אותו, להצפין אותו, לשלוח מעבר לים וכו'. אבל זה רק חלק מהסיפור. ביטקוין הוא לא רק צורה חדשה להתעסק עם כסף ישן – כי הוא לא רק כסף. מקובל להשוות את ביטקוין לזהב – האספקה מוגבלת, הוא נכרה תוך השקעת משאבים והוא בעיקר לא מטבע של מדינה, אינו נשלט על ידה ואינו שואב את ערכו מכלכלתה.

סיפור על מסגר שהיה למחסנאי והפך לאלכימאי. למטבעות היסטוריה של אלפי שנים. בעבר שימשו כמטבעות אבנים, צדפים ואפילו נוצות. מי שרוצה להיות מטבע כדאי שיהיו לו שתי תכונות – הוא חייב להיות נדיר וניתן בקלות להעברה. כזה בדיוק היה ועודנו הזהב. במאה ה-16 חרשי הזהב שיצקו מטילים למטבעות, והיו עד אז רק מסגרים בכירים, הפכו לבחירה המועדפת על  סוחרים ואצילים כמקום בטוח לאחסון הזהב שלהם. זה היה פתרון טכני לתופעה הולכת וגוברת של מקרי שוד. מי שהפקיד זהב קיבל קבלה איתה היה יכול לדרוש אותו בחזרה בבוא הזמן. במהרה גילו הסוחרים שבמקום להוציא ולהכניס את הזהב מהמחסן קל יותר לסחור בקבלות עצמן. כך נולדו שטרות הכסף – אבל גם זה היה לא יותר מפתרון טכני. אבל אז מצא עצמו אדון חרש יושב על הר של זהב ומשתעמם. הלקוחות כבר בקושי מגיעים להגיד שלום, שכחו מהזהב ומשחקים בניירות. יום אחד הכה בו הרעיון שיהפוך לימים לסטייה שאנחנו מכירים היום בשם בנק – למה שלא אדפיס לי עוד כמה קבלות ואצא לקניות? הרי לא סביר שכולם יבואו לדרוש את הזהב שלהם בבת אחת.

החרש ההוא, שמצא את אבן החכמים ולמד בן לילה לייצר זהב, הסתכן בתלייה. האם יש דרך לתאר את מה שעשה מלבד הונאה? האם היה נהפך הזהב למטבע לו ניתן היה לייצר אותו בעזרת דיו ונייר? למזלו, הפך החרש לעשיר מספיק כדי לקבוע את החוקים במקום לעבור עליהם. וכך, המצאת כסף יש מאין, לא רק שאינה עבירה על החוק בימינו, אלא שאף נתפרה לה תיאוריה, נכתבו לה נוסחאות, והיא בסיס בסיסה של הכלכלה שלנו. מי שעוד לא הבין שהכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה היא תיאוריה פוליטית שמשרתת מיעוט קטנטן ולא מדע של נוסחאות, ירים בבקשה את עיניו מספרי הלימוד ויסתכל סביב.

פה היתה אמורה לבוא פיסקה קורעת לב שמתארת מה יראה מי שיסתכל סביב. העוני המזעזע בו חיה רובה של האנושות, התאגידים שקיבלו חיים משל עצמם, הפערים הבלתי נתפסים, הרס הכדור וכו'. אבל כאלה כבר קראנו מספיק. בואו נדלג עליה ונשאל – מה מאפשר את כל זה? מהו כלי השליטה הבסיסי שמניע אותנו כמו בובות על חוט? שמכריח אותנו לעבוד שלושים שנה בשביל בית? שגורם לנו לבהות בבלבול ואשמה במוספים הכלכליים ולהרגיש שאנחנו כנראה לא מספיק חכמים, לא מספיק יזמים, לא מספיק ממנפים? מה גורם למדינות להקריב את האינטרסים הבסיסיים ביותר של אזרחיהן מול הבריונות של טייקונים וגופים כמו קרן המטבע? נכון, זה הכסף, או יותר נכון – הכלכלה. הכסף כבר לא מייצג עבודה וסחורה, הוא נופח ומונף ועוות במניפולציות שהתייאשנו מלנסות להבין. אנשי שוק ההון, מיטב המוחות בעולם, מאות אלפים מהם, קמים כל בוקר ליום עבודה של ניפוח בועות והמצאת כלים פיננסים. במקום לבנות בית או לחפש תרופה לסרטן הם משחקים באופציות ובאגח"ים ובנגזרות. האבסורד של מערכת בה מצד אחד הכסף הוא מראית הכל ומצד שני הוא פיקציה כמעט מוחלטת זועק לשמיים ומחריב את הארץ.

 זו תקופה מרגשת. בכל העולם אנשים מתעוררים ומתחילים לדרוש תשובות. לרבים מאיתנו ברור שהגיע הזמן לנתץ את אלילי הכלכלה. כוחם של אלילים ככח האמונה שלנו בהם – והכלכלה לא שונה. כל עוד אנחנו משתמשים בכסף אנחנו משתתפים במשחק והחוקים אינם לטובתנו. אבל האם אנחנו יכולים באמת לדמיין עולם בלי כסף? נחזור להחליף כבשים תמורת גרביים? לא. אנחנו צריכים כסף, אבל רוצים להחזיר אותו למקומו הטבעי ככלי טכני לייצוג ערך – ערך אמיתי של סחורות, עבודה ושירותים. אנחנו רוצים לשלוט בכסף שלנו, רוצים שיהיה קל וזול וחופשי להעביר אותו, ולא רוצים לגלות שבזמן שעבדנו בשבילו מישהו אחר פשוט הדפיס עוד ממנו.

ראו מה עשתה הרשת לעולם התוכן. הפוסט הזה יפורסם ללא תשלום למוציא לאור, ללא רשות מעורך, הוא יוכל להיקרא בחינם בכל מקום שיש בו מחשב ואינטרנט. האם תיתכן התפתחות דומה בכלכלה?

 זה לא יהיה נצחון ללא קרב, יותר מידי אינטרסים מונחים על השולחן. עוד יספרו לנו שזה מטבע של האקרים וסוחרי סמים ושהוא נועד להלבין ולהעלים. Paypal כבר הפקיעה חשבונות של מוכרי ביטקוין ואוסרת מסחר דרכה, שני סנאטורים בארה"ב הגישו שאילתה שבנתיים נזנחה, אבל התותחים הכבדים עדיין לא הופעלו – ככל שתגדל כלכלת הביטקוין תגבר המלחמה נגדה. החדשות הטובות הן שביטקוין מוכן ליום פקודה – הביזור שהופך אותו למטבע חופשי הוא גם המגן שלו לקרב שללא ספק יגיע. אין לו ראש שמדפיס כסף ולכן גם אין ראש שאפשר לערוף. האנונימיות שמאפשרת פרטיות במסחר גם תגן על המשתמשים מרדיפת הרשויות. אפשר לפגוע בו, אבל בשביל לסגור אותו יהיו חייבים לסגור את הרשת.

 אני מאמין שיפני מסתורי העניק לנו מתנה יקרת ערך בדיוק בזמן הנכון. הביטקוין מאפשר לנו להגיד – יצרתם פה מערכת מאוד מרשימה ומורכבת אבל היא לא ממש עובדת בשבילנו. אנחנו הולכים לנסות מערכת אחרת.

ונסיים עם גילגולו של חרש הזהב והבעיה עם בנקים מרכזיים. לצערי בלי תרגום בנתיים:

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביטקוין, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על ביטקוין והמהפכה

  1. inar הגיב:

    מרתק, תודה.
    העם דורש תוכן אמיתי!!

  2. Con~☼~Spiral הגיב:

    נ ה ד ר!
    אתה בישראל עכשיו?
    אשמח להפגש איתך ולהחיף רשמים,
    הנה משהו שאני כתבתי שעוסק בנושא של שינויי כלכלה בעולם…
    http://conspiral.wordpress.com/2012/01/05/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA/

    גם הפוסט אחריו בנושא.
    בוא נישב אחי, אני
    Ofir avigad
    בפייסבוק

    • אסף בהט הגיב:

      תודה אופיר! הקונספירלה ברסס שלי כבר כמה שבועות, אתה כותה מעולה. אני מאמין שביטקוין רלוונטי לתכנית המעבר. בטח שנשב, אני אפילו אפתח חשבון פייסבוק בשביל זה :)

  3. להבנתי, המערכת אינה אנונמית לגמרי – לעומת הדוגמא של דוא"ל, שם אני יכול לפתוח כתובת חדשה לצורך שליחת הודעה מסויימת, ניתן לשלוח ביטקוין רק מכתובת שקיבלה (או יצרה) אותם. תוקף שקיבל את המטבעות יכול לעקוב אחר השרשרת, ולהתאים את העסקאות לאנשים: בכל פעם יגש לחוליה האחרונה שגילה את זהותה, וישכנע אותה לגלות את זהות קודמתה.

    זה לא בהכרח חסרון.

    • אסף בהט הגיב:

      אתה צודק. מבחינה מסויימת, ביטקוין שמתעד באופן פתוח כל מעבר של מטבעות בין חשבונות, שקוף בהרבה ממזומן ואפילו מהעברות דיגיטליות בין בנקים שם המידע אמנם קיים אבל מפוזר בין גופים רבים ובוודאי שאינו זמין ברשת לכולם. ביטקוין אינו אנונימי בהגדרה אבל הוא מאפשר אנונימיות. כל עוד לא חשפת את הקשר בינך לבין חשבון כלשהו בו השתמשת (וכאמור, אלה נוצרים בלחיצת כפתור וללא הזדהות), אין אפשרות תאורטית לזהות אותך. כיוון שקשה להמנע מחשיפת הזהות בכל המקרים (למשל אם שילמת על ספר שנשלח אליך הביתה) אפשר תמיד "לערבב" את המטבעות. איך מערבבים? פותחים חשבון באחד מאפליקציות הארנק הווביות או אתרי המסחר, שולחים לשם מטבעות וכשמושכים בחזרה מקבלים מטבעות "נקיות" שהרי האתר, כמו בנק לא מחזיר לך דווקא את המטבעות שהפקדת. המהדרין יכולים להעביר את המטבעות בין שניים שלושה אתרים כאלה. עוד על זה פה – https://en.bitcoin.it/wiki/Anonymity
      כמו שציינת, השקיפות היא לא חיסרון. דמיין למשל עמותה שאוספת תרומות בביטקוין ורוצה להראות לתורמים בצורה שקופה איך היא מנהלת את הכסף. או קזינו אינטרנטי שרוצה להוכיח שהזכיות נאמנות לחוקים.
      בעולם טוב השקיפות היא נכס, בעולם רע חייבים לפעמים להסתתר.

  4. אורי הגיב:

    ביטקוין – הפתרון המושלם להלבנת כספים?
    לא תודה.

  5. natan הגיב:

    ענק !!!

    תתחדש על הבלוג ונקווה שכולנו נתחדש על מטבע קצת יותר הגיוני.

  6. עירא - Ira הגיב:

    קראתי לא מעט על ביטקוין בודשים האחרונים, וההרגשה שלי היא שאני מחכה עם האימוץ של השיטה הזו. יותר מדי כאן בנוי על אמון במקום על שיטות בדוקות. ההזדרזות להקים חלפנויות כספים היא פסיכית. אין רגולציה משום סוג, יש פוטנציאל לתנודות בלי שליטה, היתה כבר התמוטטות ושוד בנק אחד (מאונט גוקס), ואי אפשר לעשות רולבאק להעברות הכסף, כך שהרבה אנשים היו נתונים לחסדי התוכנות שכתבו ללא פיקוח אנשים אחרים שלא עובדים לפי שיטות ורגולציות וכולי וכולי.

    תוסיף לזה את הביקורת של קריפטוגראפים לא מעטים על כך שהאלגוריתמים שבשימוש פה אינם אמינים די הצורך בעיניהם ויש סיכוי ליצור קיצורי דרך לכריית מטבעות או זיוף טרנסאקציות, ותקבל פוטנציאל לברדק אטומי.

    ברמה הכלכלית, יש את הכיף של פרי אסור, מטבע שלא בשליטת אף מדינה. הייתי מעדיף מטבע בשליטה דמוקרטית אמיתית, ישירה, אבל כאן אין שליטה בכלל, ולכן יש הרבה יותר פתחים למניפולציות של השוק. זה אומר אנארכו-קפיטליזם, לא בהכרח כלכלה בת קיימא, זה יכול להיות יותר מהבעיה ולא בהכרח הפתרון.

    ההבעיה שהכי מטרידה אותי זה שבינתיים כותבים על זה המון האקרים מתלהבים, ספקולנטים של בורסא אבל אף לא כלכלן אחד. אני הייתי שמח לדיעה מקצועית, לאו דווקא של כלכלן ימני, הייתי שמח לדיעה שמרנית יותר, ניתוח של מה המשמעויות של שוק לא מפוקח שכזה, שסף האימוץ שלו אינו נמוך, ומי שהיה בו בהתחלה, ב"בהלה לזהב", הוא למעשה מי ששולט בו.

    • אסף בהט הגיב:

      הרבה נקודות מעניינות, אני מסכים עם חלק מהדברים. יש הרבה אי ודאות בכיוון אליו ביטקוין הולך. בעיקר, ועל זה אני מאמין שכולנו מסכימים, מפני שהכל כל כך חדש וראשוני. יש לי לא מעט ספקות וביקורת בעצמי אבל בפוסט הראשון רציתי להתרכז בטוב.

      אני לא מכיר ביקורת מהותית של קריפטוגרפים בנוגע לאמינות, אשמח להפניה. ביטקוין מעולם לא נפרץ ומטבעות או טרנזקציות מעולם לא זוייפו. אפשר להניח שטובי ההאקרים כבר ניסו את כוחם בזה ובנתיים, כלום. אכן, נפרצו אתרים שנותנים שירותי ביטקוין ועוד יפרצו בעתיד אבל אני לא חושב שזה מעיד על אמינותו יותר משפריצה לבנק או גניבת מספרי אשראי מעידה על אמינות השקל. כככל שתצמח כלכלת הביטקוין תרד ההשפעה של מקרים מהסוג הזה.

      בקשר ל"יותר מדי כאן בנוי על אמון במקום על שיטות בדוקות" אני חושב שהבהרתי את דעתי – השיטות הקיימות אכן בדוקות והן עובדות מצויין אבל לא בשביל רובנו המכריע. זו גם הסיבה שאני לא מצפה לאישור מכלכלנים. אלה, כאמור, הביאו אותנו עד הלום.

      העובדה שאי אפשר לעשות charge back ולבטל עסקאות היא בעיקר יתרון. חנויות ברשת סובלות קשות מביטולי עסקאות. כמעט תמיד מדובר בקניות שנעשות באמצעות מספרי אשראי גנובים שכידוע לא מאוד מסובך להשיג (וזה אגב עוד הבדל תהומי בין כרטיס אשראי בו המספר שעובר לחנות מספיק לבדו לקניה, ובין תשלום בביטקוין בו הסיסמא לעולם לא נמסרת) וכשבעל הכרטיס מגלה את החיוב ומבטל אותו – חברת האשראי, בלי הרבה שאלות, לוקחת את הכסף בחזרה. למרות שלכאורה נובע מכך שביטקוין נותן יתרון לחנות על חשבון הקונה, בפועל רובם המכריע של ביטולי העסקאות נובעים, כאמור, מהונאה ובעוד שלעסק יש אינטרס לבנות אמון ולשמור על שמו הטוב, לקוח (או גנב) מזדמן לא מוטרד מכך. מיותר לציין שההפסדים שסופגים העסקים מגולגלים ישירות לחיקם של הלקוחות הישרים. מהבחינה הזאת ביטקוין לא עובד לטובת ההאקרים כלל.

      לגבי אנארכו-קפיטליזם, אני מסכים לגמרי וכמוך הייתי מעדיף לראות מערכת שמנוהלת בצורה דמוקרטית ופתוחה. אני מאמין שביטקוין יכול להיות כלי חשוב במערכת כזאת, וככל שיעבור הזמן נראה יותר יוזמות של ביטקוין "מנוהל". זה נושא מעניין שאני מעדיף להקדיש לו פוסט נפרד. מסכים גם עם האבחנה שמי שהקדים לצבור ביטקוין נהנה מיתרון לא הוגן.

      • מצטרף לבקשה לרפרנסים לגבי ביקורת של קריפטוגרפים. הדברים הכי קרובים שאני מכיר הם:
        1. דן קמינסקי שאומר שאפשר להכניס מידע שרירותי לשרשרות הבלוקים (אז מה) ושזה לא סקלאבילי (לדעתי הוא טועה).
        2. בן לורי שלא מבין בכלל מה המשמעות של ביזור.
        3. קריפטוגרף שאת שמו לא אציין כי הוא לא כתב את זה בפומבי, אבל אמר שמבחינת התשתית הכל טוב ויפה, אבל זה שבסופו של דבר אנשים שומרים מפתחות על המחשב שלהם זו בעיה (ולדעתי מפתחות מפוצלים יפתרו אותה).
        אם יש רפרנסים יותר טובים מאלה אז בבקשה, אם לא אז לא לזרוע פחד.

        אין ספק שמי שהקדים לצבור ביטקוין נהנה מיתרון, אבל זה מגוחך לקרוא לו לא הוגן. ההבדל העיקרי הוא בין אלה שעמלו להבין את הנושא לעומק, לקחו סיכון והזניקו את מהפכת המטבע המבוזר קדימה, לבין אלה שאומרים "זה חדש, לא ברור מה יהיה עם זה, נחכה ונראה". לפרטים נוספים ניתן לעיין ב – http://bitcoin.stackexchange.com/questions/2110/why-is-bitcoin-fair (אני ממליץ על התשובות שלי ושל Amin, הן משלימות זו את זו).

    • זה בפירוש לא נכון שאף כלכלן לא כתב על ביטקוין. עם זאת לא היו לי דוגמאות לשלוף אז שאלתי את פיטר סורדה, שכותב עבודת תזה לתואר שני בכלכלה על ביטקוין, והוא הפנה אותי לכתבים הבאים:

      [ביקורת חיובית]

      Detlev Schlichter http://papermoneycollapse.com/2011/06/bitcoin-gold-and-the-demise-of-fiat-money/

      George Selgin http://ssrn.com/abstract=2000118

      Malte Krueger & Hugo Godschalk http://www.itas.fzk.de/deu/tadn/tadn298/krgo298a.htm
      בגרמנית, אבל הוא המליץ.

      [ביקורת שלילית]

      Paul Krugman http://krugman.blogs.nytimes.com/2011/09/07/golden-cyberfetters/

      Anthony http://realcurrencies.wordpress.com/2012/01/10/bitcoin-a-positive-step-in-monetary-reform/

      David Kramer http://www.lewrockwell.com/blog/lewrw/archives/89471.html

      Tyler Cowen בבלוג שלו http://marginalrevolution.com/

      ואנשים נוספים שהביעו דעה אך לא כתבו על כך בפומבי.

      ספר שהוא המליץ עליו שלא מדבר על ביטקוין אלא באופן כללי על איך כסף יכול לעבוד בכלכלה חופשית: http://mises.org/document/3584

      הכלכלנים הנ"ל שייכים לאסכולות מגוונות. לדעתי ניתן ללמוד מכך שלא תמצא את "הדעה הרשמית של הכלכלה™ על ביטקוין". יש תיאוריות שונות ונראה לי שאף אחת מהן לא באמת יודעת איך "לאכול" את זה. יכול להיות שביטקוין לא יתאים להיות המטבע היחיד לשימוש כללי בעולם (הגם שאני סבור שכן), אבל אין ספק שהוא יתאים כאלטרנטיבה למטבעות הקיימים בעלת יתרונות מובהקים לצרכים מסוימים.

  7. דרול הגיב:

    מעניין מאוד.
    אני מסכים עם עירא, צריך לראות איך זה פועל בתמורות הזמן.

  8. אני אישית לא מסכים עם הסברה שבנקאות ברזרבה שברית היא הכלי של השטן. אם אנשים מעדיפים התחייבות לקבל זהב על פני זהב פיזי זו זכותם, ואם הבנק לא שומר במלאי את הסכום הכולל זו גם זכותו, כל עוד הוא שקוף לגבי איך הוא מתנהל ולמפקידים יש את כל המידע הדרוש כדי לכלול את סיכון חדלת הפירעון בוולואציה שלהם עבור ההתחייבות.

    הבעיה מתחילה כשאין בחירה – הבנקים לא מציעים בכלל את האפשרות לבצע הפקדות בגיבוי מלא (ולשלם עבור השירות), כך שמי מעוניין ביצוג דיגיטלי מאובטח של הכסף שלו חייב לשחק לפי הכללים של הרזרבה השברית, בין אם ירצה או לא ירצה.היתרון בביטקוין מהבחינה הזאת הוא כמובן שבפני עצמו הוא דיגיטלי ומאובטח, כך שאין צורך להפקיד אותו בגיבוי שברי.

    לנושא אחר לגמרי – הלינק שלך לביטקויל הוא יחסי, ולכן לא עובד.

  9. שדגדשג הגיב:

    מה עם אני עונה על כל הקריטריונים, למעט עובד זר? איזה נאום אזכה לשמוע?

  10. שדגדשג הגיב:

    *מה אם, כמובן. לא מפתיעה, אם כך, השתייכותי לקבוצה השנייה :)
    תודה על האיחולים, אני מקווה שליותר משנה-שנתיים. סביר שזה ימשך לתמיד, כי לא יהיה לאן לחזור.

  11. גיל בכר הגיב:

    קראתי על ביטקוין לפני כמה חודשים, התלהבתי, סיפרתי לחברים. אמרתי להם: תראו איזה יופי אין פיקוח של מדינות, וזה משאב חופשי. ככה כלכלה צריכה להיות. האמת? כולם היו סקפטיים, ואני לא הבנתי למה.
    ואז הגיע הסיפור עם איראן וסוויפט לפני שבועיים והבהיר (לי לפחות) שלא הכל כ"כ ברור. כי אם היינו מתנהלים בכלכלת ביטקויין מושלמת (=כל העולם משתמש רק בביטקוין) אז היה מגניב כי פייפל לא היו יכולים לאסור עלי הקטן לקנות מה שאני רוצה מהודו, אבל במקרו אי אפשר היה לשים על איראן שום הגבלה על העברת כספים בין לאומית.
    אז לא בדיוק הוכחה לבעתיות, ויש שיאמרו שזה טוב שאין פיקוח, כי מי אמר שארה"ב יותר טובה מאיראן? ומה אם מחר יעשו את זה לישראל, או סתם לי אישית?
    אין לי תשובה טובה, אבל נראה לי שבעולם שבו יש הרבה שחקנים רעים וחזקים (איראן, סין), אני מעדיף לתת יותר כוח לשחקנים הדמוקרטיים וחזקים (ארה"ב, האיחוד האירופי), למרות שאני משלם על זה ככה"נ מס לא מבוטל.

  12. איתי הגיב:

    הערה לאסף בהט – כשאתה תפוטר ממקום עבודתך בגלל שיש מישהו שמוכן להשתכר עשירית מהמשכורת שלך תדבר על סימפטיה ורחמים. עשרות אלפי עובדים פוטרו ממקום עבודתם על רקע העסקת מסתננים מאפריקה. רובם הגדול אנשים משכבות מצוקה: חסרי השכלה, מבוגרים, נכים ובני מעוטים. כמה נוח לשמאלן ה"נאור" להתעלם מסבלם של אלה.

מה אתם אומרים? השאירו תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s