ביטקוין ביזנס

אתם יודעים מה זה כרטיס חיוב (Debit Card)? סיכוי טוב שלא. זה כרטיס פלסטיק מאוד פופולרי בעולם שמקבלים מהבנק ומשלמים איתו בחנויות. אם זה מזכיר לכם את כרטיס האשראי שלכם, זה רק מפני שהוא בדיוק אותו הדבר חוץ מהעובדה שהוא לא מתיימר לתת לכם הלוואה כל פעם שאתם קונים קפה. עם Debit Card הכסף יורד מחשבון הבנק באופן מיידי והעסק שמקבל אותו מזוכה במקום ומשלם עמלה זעירה.  ככה זה ברב העולם. למה זה מעניין? כי פה הצליחו המאפיונרים בחברות האשראי, שבישראל הם גם הבנקים, לקחת פרוטקשן של אחוז וחצי עד שלושה אחוזים מכל עסק. במדינות תרבותיות כרטיסי אשראי כשמם כן הם, משמשים לאשראי, דוחים ופורסים תשלומים. בישראל מכריחים אותנו לקחת הלוואה על כל מסטיק, ואת ה"ריבית", בתרגיל שיווקי מזהיר, לוקחים מהעסק, שבתורו מגלגל אותה חזרה עלינו. ואגב, זו אפילו לא באמת הלוואה – העסק, שוב, להבדיל מעסקים בעולם שמקבלים כרטיסי חיוב ומזוכים מיידית, מקבל את התשלום מחברות האשראי פעם בחודש או מקסימום פעמיים. הקפה והמסטיק מתייקרים בהתאם, גם למשלמים במזומן.

איך קורה שחברות האשראי, שהן, אגב, רק חוליה אחת, ואפילו לא המרכזית בשרשרת הביזה של הכסף שלנו, ובסה"כ נותנות שירות טכני שעיקרו פלסטיק והזזת ביטים בשרתים שלהן – איך קורה שמהזכות שהן מעניקות לנו להשתמש בכסף שלנו הן עושות מילארדים?

ברשת המצב גרוע בהרבה. לפני כמה שנים היתה לי חברה קטנה שנתנה מספרי טלפון מקומיים לישראלים בחו"ל.  מי שנרשם קיבל בחינם מספר טלפון ישראלי ואת השיחות הנכנסות היינו מעבירים על גבי הרשת לתוכנה שהתקין במחשב. מי שרצה שהשיחות יגיעו לסלולרי שלו בחו"ל (במקום למחשב) היה צריך לקנות קרדיט ולשלם פר דקה לפי מחירון יעדים. לצורך העניין התחברנו עם חברת ברק שמספקת שירותי טרמינציה (היכולת להעביר שיחת טלפון לכל מקום בעולם). את הגבייה באתר עשינו דרך פייפל דרכה ניתן היה לקנות קרדיט של עשרה דולר. כיוון שפייפל גובה ארבעים סנט ועוד שלושה אחוזים מכל עסקה, כשלקוחות קנו קרדיט בעשרה דולר – פייפל לקחה שבעים סנט שהם לא פחות משבעה אחוזים. אני זוכר שנורא רצינו להיות יותר זולים מסקייפ – אבל כשהוספנו שבעה אחוז למחירון של ברק, עוד לפני תוספת הרווח שלנו, כבר היינו יקרים בהרבה. איך שלא הפכתי בעניין לא הצלחתי להבין איך ממחיר העברת שיחה, שמגלם את הכבל בים, את אלפי שעות הפיתוח שלנו, את השירות של ברק, את חברות הטלפוניה איתם התקשרה, הקוים שהן פרסו, האנטנות שהקימו, המשרדים והמשכורות של כולם – איך לכל הרוחות מצליחה פייפל לקחת מכל זה שבעה אחוזים?

 בן מילנה, אמריקאי בן 28 מאיווה, סבל מבעיה דומה, רק שלהבדיל ממני, במקום להפוך בדבר הוא הפך את הדבר. לבן היתה חברה לייצור רמקולים שמכרה את מוצריה ישירות ברשת.  הוא מספר איך נהייה אובססיבי בנסיונותיו להקטין את חלקן של חברות האשראי בעסק שלו, חלק שהגיע ל-55,000 דולר בשנה. בן הקים את הסטראפ www.dwolla.com שירות חדשני לתשלום ברשת. למה חדשני? כי במקום לקחת 40 סנט ועוד שלושה אחוזים מכל עסקה שעוברת דרכה, dwolla לוקחת 25 סנט וזהו. גם על 5000 דולר. Dwolla לוהטת, קרנות הון סיכון עומדות אצלה בתור להשקעה ובשנה הקרובה יעברו דרכה 350 מיליון דולר. איך סטראט-אפ של שמונה עובדים מפאקינג איווה עושה כזאת מהפכה? נורא פשוט – הם הוציאו את חברות האשראי מהמשחק וכדי להעביר אליהם כסף עושים העברה בנקאית.

`

 הצלחתי לכתוב שלוש פסקאות בלי להגיד ביטקוין. המהפכה של Dwolla היא כלום לעומת מה שביטקוין הולך לעשות לכרטיסי האשראי ולחברות כמו פייפל, גם בגלל העמלות. ביטקוין, כמו שכתבתי בפוסט המהפכה, מוציא מהמשחק לא רק את חברות האשראי אלא גם את הבנקים ולא רק את הבנקים אלא גם את השולטים והמדפיסים של הכסף – הביזה האמיתית היא בשיטה ולא בעמלה כזו או אחרת. אבל פה זה לא פוסט המהפכה, פה מדברים ביזנס. וביטקוין מהבחינה הזו הוא הרבה יותר מקונטרה לחברות האשראי – בואו נראה מה עושה ביטקוין בשביל עסקים ולקוחותיהם.

אז קודם כל (כמעט) ואין עמלות, בטח שלא ביחס למה שקיים ומקובל כרגע. וכמו שראינו, המילה עמלה, אפרורית, פקידותית ותמימה ככל שתהיה, מקפלת בתוכה שותפות מלאה בכל מה שזז.

 שנית, אין ביטולי עסקאות, במקומם יש אבטחת מידע. ביטולי עסקאות הם מכה לכל עסק ברשת, ועסקת ביטקוין מטבעה אינה ניתנת לביטול ע"י צד שלישי, פשוט כי אין כזה. זה מה שהופך את ביטקוין למטבע המועדף על האקרים אבל זה גם מה שיחסל אותם אם נגזור את כרטיסי האשראי ונעבור לשלם רק באמצעותו.

ניתן היה לצפות שחברות האשראי, שמרוויחות מיליונים מעמלות, יספקו לפחות שירות מאובטח והגיוני. במקום זה הן מספקות מספר שאנחנו נאלצים למסור יחד עם שמנו המלא ולפעמים גם תעודת הזהות בכל תחנת דלק ובכל אתר אינטרנט נידח. הפרטים שאנחנו מוסרים הם כל מה שצריך מי שקיבל אותם כדי לצאת לקניות בשמנו. לא צריך להיות קריפטוגרף גדול כדי להבין כמה הדבר מגוחך – דמיינו שכל מי שקיבל את כתובת הדוא"ל שלכם או שמכם בפייסבוק יכול היה להיכנס לכם לחשבון. ככה בדיוק עובדים כרטיסי אשראי. ואכן, קורה לא פעם שטיפוס לא חיובי שם ידו על פרטי כרטיס האשראי שלנו. זה יכול להיות מלצר, עובד בחברת אינטרנט, האקר סעודי מרושע (או ישראלי אדיוט שמתרגל פטריוטיות ע"י נקמה באזרחים סעודים תמימים).

הדבר הבא שקורה הוא עסקה בשמנו ולאחר מכן, אם שמנו לב לחיוב (ואני, למשל, בטוח לא אשים לב), ביטול העסקה. לרוב אחרי שהסחורה, פיזית או דיגיטלית, כבר מזמן אצל הגנב. אם חשבתם שעכשיו אולי תשתמש חברת האשראי במיליונים שלה כדי לספוג את ההפסד ולפצות את החנויות על ההונאה הפשוטה כל כך שממש אינה אשמתם, טעות בידכם. ברב המקרים, ביחוד כשמדובר בחנוית ברשת, חברת האשראי לוקחת את הכסף בחזרה בלי הרבה שאלות והחנות נשארת עם הזין ביד. האמת שלא היא זו שנשארת, היא פשוט מגלמת את ההפסדים ומעדכנת מחירים. מי שמשלם בסוף על מחדלי האבטחה הוא כרגיל הצרכן הישר. עם ביטקוין אין דבר כזה – פרטי התשלום שעוברים לא מאפשרים לחנות בשום אופן לעשות שימוש נוסף בכספו של הקונה. אם לכאורה נראה שחוסר היכולת לבטל עסקאות נותן יתרון לחנות על חשבון הקונה, בפועל רובם המכריע של ביטולי העסקאות נובע, כאמור, מהונאה, מה גם שאין פה באמת סימטריה – בעוד שעסק לרב מתחזק זהות ויש לו אינטרס לבנות אמון ולשמור על שמו הטוב (ועל כן להמנע מהונאה), לקוח (או גנב) מזדמן לא מוטרד מכך.

 שלישית, פרטיות. נושא הפרטיות ברשת עולה למודעות יותר ויותר. כשזה מגיע לכסף, במובנים מסויימים אולי המקום החשוב ביותר, האופציה לפרטיות לא קיימת – אי אפשר לשלם באנונימיות. גם אם אי אפשר להשתמש בפרטים שמסרתי לצורך גניבת הכסף שלי, למה לעזאזל אתר שמוכר לי ספר בשם "עשר דרכים בדוקות לחיסול פטריות במפשעה" חייב לקבל את שמי המלא ותעודת הזהות שלי? אני מכיר את מנהל אבטחת המידע שם? תחליפו ספר בהכרויות, בפורנו, בתרומות לאגודות ומפלגות ובעצם בכל דבר. הדבר נכון גם מהכיוון השני – לפעמים מקבל הכסף הוא זה שרוצה לשמור על פרטיות. דוגמא מפורסמת הוא שוק הסמים Silk Road, אבל גם ויקיליקס הגיעה למצב בו יכלה לקבל תרומות רק בביטקוין. עמותות שמאל בארץ אולי יתקלו בקרוב במצב דומה, וכשמקבל הכסף הוא אדם פרטי (כמו בסעיף הבא) אז בכלל לא חסרות דוגמאות.

 רביעית, תשלומים זעירים (micro payments). אם אתם לא אפל או גוגל, אין לכם שום דרך הגיונית לגבות סכום של דולר אחד ברשת. שלא לדבר על עשרה סנט. לכאורה בעיה זניחה, למעשה חסם גדול להרבה מודלים עסקיים. הבעיה נובעת כמובן מעניין העמלות, שמכילות, בנוסף לאחוזים, גם מרכיב קבוע של עשרות סנטים לעסקה. ביטקוין פותר את העניין בשני מובנים – היכולת לשלוח מעט כסף והיכולת לשלוח אותו לכל אחד (גם אם לא פתח חברה והקים מערכת סליקה). במקום תיאוריה אני אתן אתן מספר דוגמאות: מוזיקאים שרוצים למכור טרק בדולר (ולא לתת שלושים אחוז ל-itunes), מפתחים שימכרו אפליקציות או ישלבו בהן תשלום תלוי פעולה (in-app purchases), בלוגרים שבעזרת אפליקציה פשוטה יוכלו לקבל עשרה סנטים לפוסט מקורא שנרשם לשירות, חשפנים שמופיעים מול מצלמת הרשת שלהם, משחקי מחשב שמוכרים גרזני קסם וטבעות כישוף, אתרי שאלות שמשלמים למשתמשים על תשובות, בטח הבנתם את הנקודה.

 זה לא הכל. בפוסט הבא, או אולי בזה שאחריו, נדבר על עוד מאפיינים של ביטקוין וההזדמניות שגלומות בהם:

השקיפות – ביטקוין ,שמזוהה יותר מכל עם אנונימיות, הוא למעשה המטבע השקוף בעולם ולא רק מהבחינה של כמה כסף חדש יודפס ומי יקבל אותו – כל אחד יכול לבדוק כמה מטבעות נמצאים בכל רגע בכל חשבון ולראות איך הם עוברים בין החשבונות. לשקיפות מלאה בניהול כסף יש אין ספור יישומים עסקיים וחברתיים.

יכולת הניהול (אני עוד מחפש לזה שם יותר טוב) – כל אחד, או לפחות כל מתכנת או יזם, יכול לפתח אפליקצייה שמנהלת ומזיזה כסף – פריווליגיה שהיתה שמורה עד עכשיו רק לבנקים ולחברות ענק.

שכחתי משהו? אשמח לשמוע. הרעיונות היפים באמת ישלבו יותר מיתרון אחד מהרשימה. אני בטוח שפה, בסטרטאפ ניישן, הפעמונים כבר מצלצלים…

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה ביטקוין | עם התגים , , , | 6 תגובות

ביטקוין והמהפכה

ביטקוין מרגש בהמון מובנים – הוא מהפכה בתחום שמניע את העולם, הוא יצירת מופת טכנולוגית, הוא חופשי, פתוח, הוא של כולם ולא של אף אחד, הוא פותר עשרות בעיות קטנות ואמיתיות כאן ועכשיו, אבל הוא הולך בגדולות ופניו לעתיד.

כמי שאחזה בו בהלת הביטקוין, אני חופר תחת כל עץ רענן למי שרק מוכן לשמוע על בשורת המטבע הדיגיטלי החדש ועם הזמן משפר את נאום המעלית שלי. יש לי נאום כזה לגיקים, אחד אחר ליזמים טכנולוגים ועוד כמה – למשקיעי שוק ההון, לחובבי סמים, לבעלי עסקים, ללוחמי הרשת החופשית, לאנשי אבטחת מידע ולעובדים זרים שרוצים לשלוח כסף הביתה. מי שיעקוב אחרי הפוסטים הבאים יזכה לשמוע את כולם – אבל הפוסט הזה יוקדש לנאום שאשמיע אם ייתקעו איתי במעלית מהפכנים.

בפוסטים הבאים עוד נדבר על איך בדיוק זה עובד, על יפני מסתורי שהמציא ונעלם, על היסטוריה קצרה רצופת נסיקות והתרסקויות ועל רשת מרתקת של שירותים ופרוייקטים שקמים מידי יום בביטקוינספרה. החומר בעברית די דל. במוסף הארץ התפרסם המאמר הקצר הזה במסגרת פרוייקט "דברים שיעשו את 2012". לקוראי האנגלית אני ממליץ בחום לצאת לסיור של שעה בהדרכתו של דוקטור גוגל. והנה סרטון הכרות קצר, לחצו cc לתרגום עברי:

ביטקוין (bitcoin) הוא מטבע דיגיטלי קריפטוגרפי פתוח ומבוזר. מטבע – כי הוא מייצג ערך וניתן להעברה, דיגיטלי – כי הוא נשמר בביטים, מנוהל ע"י מחשבים ונסחר על גבי הרשת, קריפטוגרפי – כי הוא נעזר באלגוריתמים של הצפנה, פתוח – כי קוד המקור פתוח והכל מתנהל בשקיפות מלאה, ומבוזר  – כיוון שאין בו מרכז אחד ואין לו בעל בית. החידוש של ביטקוין טמון בביזור וממנו זורחת ההבטחה. מטבע דיגיטלי זה לא דבר חדש. למעשה רובו המכריע של הכסף בעולם כבר מזמן דיגיטלי: יתרת חשבון הבנק היא מספר בבסיס נתונים, כרטיסי אשראי מעבירים רק ביטים,  ושרותים כמו Paypal מאפשרים שליחת כסף בלחיצת עכבר. מה כן חדש? בביטקוין אין בנק, אין חברת אשראי ואין Paypal. הביטקוין עובר ממני אליך בלי מתווכים וללא שותפים, באמצעות הטכנולוגיה בעלת השם העברי החמוד עמית לעמית (P2P) המוכרת לנו מעולם שיתוף הקבצים. אבל הביטקוין לא נפטר רק מהמתווכים, הוא צועד צעד נוסף ומוציא מהמשוואה גם את מדפיסי ויצרני הכסף עצמם – המדינה והבנקים המרכזיים.

ביטקוינים נוצרים בתהליך שנקרא כרייה (mining) בו מתקיימת מעין הגרלה בין מחשבים שמקצים כח חישוב לרשת. כדי לעשות הסבה מקצועית לכורה כל מה שצריך זה להריץ תוכנה מתאימה. למרות שאין חברה שמנהלת את רשת הביטקוין, כח החישוב שלה הוא הגדול בעולם, גדול פי אלף ממחשב העל המהיר בעולם. כרגע (2012) נוצרים 50 ביטקויינים כל עשר דקות, יותר משמונה מליון כבר קיימים ושני מליון וחצי נוספים ייכרו עד סוף השנה. אבל ביטקויינים לא יתרבו לעד – כל ארבע שנים קטן הקצב בחמישים אחוז, וכמות המטבעות לעולם לא תעלה על 21 מליון. זאת לא בעיה טכנית, כי כל ביטקוין אפשר לחלק למאה מיליון חלקים, אבל האספקה המוגבלת הופכת את ביטקוין למטבע דיפלציוני והיא מאפיין חשוב ומעניין שאני מקווה לדבר עליו בפוסט נפרד.

כדי לסחור בביטקוין מורידים תוכנת ארנק ולוחצים על כפתור כדי לייצר חשבון. חשבון הוא לא יותר מצירוף של מספרים ואותיות שנראה, לדוגמא, ככה – CBeuSC2kgM535SmYMrFLWV6jC5dFxMWax1 ואליו מוצמדת סיסמא באמצעותה ניתן להעביר הלאה מטבעות לחשבון אחר. בעל החשבון הוא בעל הסיסמא, אבדה הסיסמא – הלך הכסף. בטרמינולוגיית ההצפנה נקרא מספר החשבון מפתח ציבורי והסיסמא מפתח פרטי. את החשבון מוסרים למי שרוצה להעביר אליו כסף ובסיסמא משתמשים כדי להעביר מטבעות לחשבונות אחרים. יצירת חשבון לא כרוכה בהרשמה או הזדהות, ומספר החשבונות אינו מוגבל. כל היסטוריית הטרנזאקציות בין החשבונות, מהיום בו נולד ביטקוין, נשמרת על אלפי המחשבים השותפים ברשת והיא מידע ציבורי פתוח. אבל הקשר בין החשבונות לבין זהות בעליהם תלוי רק באחרונים, בדומה לכתובת דוא"ל. עובדה זו מעניקה לביטקוין מאפיין חשוב נוסף – לראשונה בהיסטוריה ניתן לשלם ולקבל תשלום ברשת באנונימיות מוחלטת.

בזמן כתיבת שורות אלה תמורת ביטקוין אחד תקבלו שישה דולרים, מה שאומר שכלכלת הביטקוין כולה שווה כחמישים מיליון דולר. אבל המספר כבר היה גבוה יותר וגם נמוך בהרבה. איפה תקבלו? באחד מעשרות אתרי ההחלפה והמסחר בהם נקבע שערו עפ"י ביקוש והיצע. בגדול בניהם, Mt.Gox, שפועל מטוקיו, מתנהל מסחר בנפח של כעשרים מליון דולר בחודש. ויש אפילו חלפן ישראלי.

אבל הביטקוין לא נמדד (רק) בשער שלו מול מטבעות אחרים. מאות, אולי אלפי עסקים כבר מוכרים מוצרים ומספקים שירותים תמורת ביטקוין. הם נהנים מיתרונות כמו עמלות זניחות, ביטחון מלא בכיבוד עסקאות, אפשרות לשמירת פרטיות שלהם ושל לקוחותיהם, יכולת לקבל תשלומים זעירים (micro payments) ועוד. הם מתרבים במהירות מסחררת ויוצרים כלכלת ביטקוין עצמאית. מי שמרויח בביטקוין ומשלם רק בביטקוין לא צריך להיות מוטרד משערו מול הדולר. הדרך לשם עוד ארוכה, אבל היא הולכת להיות מהנה.

 כשאני צריך להסביר ביטקוין בשתי מילים אני קורא לו המזומן של הרשת. כמו מזומן, אפשר להחזיק אותו בעצמנו, לשלם איתו ללא מתווכים וללא עמלות ואם רוצים, באנונימיות. כמזומן של הרשת הוא כמובן נהנה גם מיתורונות העולם הדיגיטלי – קל להעברה, לא תופס הרבה מקום, ניתן לחלק אותו לחלקים זעירים, אפשר לגבות אותו, להצפין אותו, לשלוח מעבר לים וכו'. אבל זה רק חלק מהסיפור. ביטקוין הוא לא רק צורה חדשה להתעסק עם כסף ישן – כי הוא לא רק כסף. מקובל להשוות את ביטקוין לזהב – האספקה מוגבלת, הוא נכרה תוך השקעת משאבים והוא בעיקר לא מטבע של מדינה, אינו נשלט על ידה ואינו שואב את ערכו מכלכלתה.

סיפור על מסגר שהיה למחסנאי והפך לאלכימאי. למטבעות היסטוריה של אלפי שנים. בעבר שימשו כמטבעות אבנים, צדפים ואפילו נוצות. מי שרוצה להיות מטבע כדאי שיהיו לו שתי תכונות – הוא חייב להיות נדיר וניתן בקלות להעברה. כזה בדיוק היה ועודנו הזהב. במאה ה-16 חרשי הזהב שיצקו מטילים למטבעות, והיו עד אז רק מסגרים בכירים, הפכו לבחירה המועדפת על  סוחרים ואצילים כמקום בטוח לאחסון הזהב שלהם. זה היה פתרון טכני לתופעה הולכת וגוברת של מקרי שוד. מי שהפקיד זהב קיבל קבלה איתה היה יכול לדרוש אותו בחזרה בבוא הזמן. במהרה גילו הסוחרים שבמקום להוציא ולהכניס את הזהב מהמחסן קל יותר לסחור בקבלות עצמן. כך נולדו שטרות הכסף – אבל גם זה היה לא יותר מפתרון טכני. אבל אז מצא עצמו אדון חרש יושב על הר של זהב ומשתעמם. הלקוחות כבר בקושי מגיעים להגיד שלום, שכחו מהזהב ומשחקים בניירות. יום אחד הכה בו הרעיון שיהפוך לימים לסטייה שאנחנו מכירים היום בשם בנק – למה שלא אדפיס לי עוד כמה קבלות ואצא לקניות? הרי לא סביר שכולם יבואו לדרוש את הזהב שלהם בבת אחת.

החרש ההוא, שמצא את אבן החכמים ולמד בן לילה לייצר זהב, הסתכן בתלייה. האם יש דרך לתאר את מה שעשה מלבד הונאה? האם היה נהפך הזהב למטבע לו ניתן היה לייצר אותו בעזרת דיו ונייר? למזלו, הפך החרש לעשיר מספיק כדי לקבוע את החוקים במקום לעבור עליהם. וכך, המצאת כסף יש מאין, לא רק שאינה עבירה על החוק בימינו, אלא שאף נתפרה לה תיאוריה, נכתבו לה נוסחאות, והיא בסיס בסיסה של הכלכלה שלנו. מי שעוד לא הבין שהכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה היא תיאוריה פוליטית שמשרתת מיעוט קטנטן ולא מדע של נוסחאות, ירים בבקשה את עיניו מספרי הלימוד ויסתכל סביב.

פה היתה אמורה לבוא פיסקה קורעת לב שמתארת מה יראה מי שיסתכל סביב. העוני המזעזע בו חיה רובה של האנושות, התאגידים שקיבלו חיים משל עצמם, הפערים הבלתי נתפסים, הרס הכדור וכו'. אבל כאלה כבר קראנו מספיק. בואו נדלג עליה ונשאל – מה מאפשר את כל זה? מהו כלי השליטה הבסיסי שמניע אותנו כמו בובות על חוט? שמכריח אותנו לעבוד שלושים שנה בשביל בית? שגורם לנו לבהות בבלבול ואשמה במוספים הכלכליים ולהרגיש שאנחנו כנראה לא מספיק חכמים, לא מספיק יזמים, לא מספיק ממנפים? מה גורם למדינות להקריב את האינטרסים הבסיסיים ביותר של אזרחיהן מול הבריונות של טייקונים וגופים כמו קרן המטבע? נכון, זה הכסף, או יותר נכון – הכלכלה. הכסף כבר לא מייצג עבודה וסחורה, הוא נופח ומונף ועוות במניפולציות שהתייאשנו מלנסות להבין. אנשי שוק ההון, מיטב המוחות בעולם, מאות אלפים מהם, קמים כל בוקר ליום עבודה של ניפוח בועות והמצאת כלים פיננסים. במקום לבנות בית או לחפש תרופה לסרטן הם משחקים באופציות ובאגח"ים ובנגזרות. האבסורד של מערכת בה מצד אחד הכסף הוא מראית הכל ומצד שני הוא פיקציה כמעט מוחלטת זועק לשמיים ומחריב את הארץ.

 זו תקופה מרגשת. בכל העולם אנשים מתעוררים ומתחילים לדרוש תשובות. לרבים מאיתנו ברור שהגיע הזמן לנתץ את אלילי הכלכלה. כוחם של אלילים ככח האמונה שלנו בהם – והכלכלה לא שונה. כל עוד אנחנו משתמשים בכסף אנחנו משתתפים במשחק והחוקים אינם לטובתנו. אבל האם אנחנו יכולים באמת לדמיין עולם בלי כסף? נחזור להחליף כבשים תמורת גרביים? לא. אנחנו צריכים כסף, אבל רוצים להחזיר אותו למקומו הטבעי ככלי טכני לייצוג ערך – ערך אמיתי של סחורות, עבודה ושירותים. אנחנו רוצים לשלוט בכסף שלנו, רוצים שיהיה קל וזול וחופשי להעביר אותו, ולא רוצים לגלות שבזמן שעבדנו בשבילו מישהו אחר פשוט הדפיס עוד ממנו.

ראו מה עשתה הרשת לעולם התוכן. הפוסט הזה יפורסם ללא תשלום למוציא לאור, ללא רשות מעורך, הוא יוכל להיקרא בחינם בכל מקום שיש בו מחשב ואינטרנט. האם תיתכן התפתחות דומה בכלכלה?

 זה לא יהיה נצחון ללא קרב, יותר מידי אינטרסים מונחים על השולחן. עוד יספרו לנו שזה מטבע של האקרים וסוחרי סמים ושהוא נועד להלבין ולהעלים. Paypal כבר הפקיעה חשבונות של מוכרי ביטקוין ואוסרת מסחר דרכה, שני סנאטורים בארה"ב הגישו שאילתה שבנתיים נזנחה, אבל התותחים הכבדים עדיין לא הופעלו – ככל שתגדל כלכלת הביטקוין תגבר המלחמה נגדה. החדשות הטובות הן שביטקוין מוכן ליום פקודה – הביזור שהופך אותו למטבע חופשי הוא גם המגן שלו לקרב שללא ספק יגיע. אין לו ראש שמדפיס כסף ולכן גם אין ראש שאפשר לערוף. האנונימיות שמאפשרת פרטיות במסחר גם תגן על המשתמשים מרדיפת הרשויות. אפשר לפגוע בו, אבל בשביל לסגור אותו יהיו חייבים לסגור את הרשת.

 אני מאמין שיפני מסתורי העניק לנו מתנה יקרת ערך בדיוק בזמן הנכון. הביטקוין מאפשר לנו להגיד – יצרתם פה מערכת מאוד מרשימה ומורכבת אבל היא לא ממש עובדת בשבילנו. אנחנו הולכים לנסות מערכת אחרת.

ונסיים עם גילגולו של חרש הזהב והבעיה עם בנקים מרכזיים. לצערי בלי תרגום בנתיים:

פורסם בקטגוריה ביטקוין | עם התגים | 24 תגובות